פירושים על שמואל א 3:14: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

לכן אמור לבני ישראל. זו שבועה, שנא׳ ולכן נשבעתי לבית עלי (ש״א ג יד).

לא תשא. שלא לקבל לישבע לשקר. ר׳ ישמעאל היה דורש ארבעה חלוקי בפרה, כתוב שובו בנים שובבים (ירמיה ג יד), למדנו שתשובה מכפרת ויום הכפורים ומיתה מכפרים ויסורין ממרקין, הא כיצד, עבר על מצות עשה ועשה תשובה אינו זז ממקומו עד שמוחלין לו, עבר על מצות לא תעשה ועשה תשובה יום הכפורים מכפר עם התשובה, הזיד על כריתות ועבר על מיתת ב״ד ועשה תשובה יסורין ממרקין, שנאמר ופקדתי בשבט פשעם (תהלים פט כג). מי שנתחלל שם שמים על ידו ועשה תשובה, תשובה ויום הכפורים תולין ומיתה ממרקת, שנאמר אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה (ש״א ג יד), בזבח ובמנחה אין מתכפר, אבל מתכפר הוא ביום המיתה.

ולכן זה גרם שהוא עתה גזר דין שיש עמו שבועה, לכן נשבעתי לבית עלי שבזה אין להם תקנה כלל והשבועה היא אם יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה עד עולם, רצה לומר העון שהעוו בענין הזבחים ומנחות כמ''ש למה תבעטו בזבחי ובמנחתי, לא יתכפר להם עד עולם (מה שאין כן יתר חטאתם יתכפרו בתשובה כי עליהם לא התרה הנביא בו):